לפני שאנחנו מתווכחים על מפלגות, כדאי לעצור לרגע ולשאול שאלה שניסח פילוסוף אמריקאי לפני יותר מחמישים שנה. כשביקשתי מאלפי אנשים לענות על השאלה שלו בכנות, גיליתי משהו מפתיע: הוויכוחים בינינו קטנים בהרבה ממה שנדמה לנו.
דמיינו את התרגיל הבא: מחר בבוקר אתם נולדים מחדש. אתם לא יודעים לאיזו משפחה תגיעו. אולי לבית עשיר, אולי לבית עני. אולי בעיר גדולה במרכז, אולי בעיירה רחוקה. אולי תיוולדו בריאים, אולי עם מחלה קשה. אתם יודעים הכול על המדינה שבה תיוולדו, אבל שום דבר על המקום שלכם בתוכה. עכשיו שאלו את עצמכם: איך הייתם רוצים שהמדינה הזאת תיראה? איך הייתם רוצים שהמדינה הזאת תתייחס לאזרחים שלה?
את התרגיל הזה הציע בשנת 1971 הפילוסוף האמריקאי ג’ון רולס, בספר שנחשב עד היום לאחת מאבני היסוד של המחשבה על צדק. רולס קרא לרעיון “מסך הבערות”, והטענה שלו הייתה פשוטה ועמוקה: חברה צודקת היא חברה שהייתם מוכנים להיכנס אליה בעמדה אקראית.
חברה צודקת היא חברה שהיינו מוכנים להוולד בה לכל מצב כלכלי, רפואי, מגדר, עדה ושבט.
במצב רגיל, כששואלים אותנו האם המדינה שלנו היא מדינה צודקת או לא, אנחנו עונים גם מהפרספקטיבה של הצדק, אבל גם מהפרספקטיבה של האינטרסים הצרים והספציפיים שלנו.
. עשירים נוטים לחשוב שמסים גבוהים הם רעיון רע, עניים נוטים לחשוב ההפך. וההשפעה של האינטרסים הצרים שלנו משפיעים על כל תפיסת צדק שלנו בכל ממד מהחיים
אבל מאחורי מסך הבערות, כשאיננו יודעים אם נהיה למעלה או למטה, נשארת רק שאלת הצדק עצמה. מהי באמת מדינה צודקת?
במשך שנים מסך הבערות שימש תרגיל חשוב לסמינרים בפילוסופיה. ואז החלטנו, עמיתיי ואני, לבדוק מה קורה כשנותנים את ההגדרה של מסך הבערות לאנשים אמיתיים וביקשנו מהם לעצב מדינה שתהיה בעיניהם, מדינה צודקת תחת מסך הבערות. שאלנו מדגם מייצג של יותר מחמשת אלפים אמריקאים, עשירים ועניים, רפובליקנים ודמוקרטים.
מה שלמדנו מהתוצאות היה שהאמריקאים חשבו שמדינה צודקת היא מדינה יותר שוויונית משוודיה. וכמובן, הם חשבו שארצות הברית וחלוקת העושר בה, היא מאוד מאוד לא צודקת.
מה שהיה אפילו עוד יותר מעניין:
: ההסכמה. עשירים ועניים, מצביעי בוש ומצביעי קרי, גברים ונשים, כולם ציירו חלוקות אידיאליות דומות להפליא. בוויכוח הפוליטי הרועש הם אויבים. מאחורי מסך הבערות, המרחק ביניהם כמעט נעלם.
ולקראת הבחירות שלנו, שווה לעשות את התרגיל על ישראל. כאן ההגרלה חריפה עוד יותר, כי להיוולד מחדש בישראל זו לא רק שאלה של עשירון. זו שאלה אם נולדתם בתל אביב או בירוחם, במשפחה חילונית, חרדית או ערבית, קרובים למרכז או רחוקים ממנו. שאלו את עצמכם ביושר: האם הייתם מוכנים להיכנס לישראל של היום בעמדה אקראית? ואם התשובה היא לא, איזו ישראל הייתם מעצבים מאחורי מסך הבערות?.
הניחוש שלי, על סמך מה שראינו באמריקה, הוא שאם נחשוב במונחים של מסך הבערות, נגלה שאנחנו רוצים מדינה מאוד אחרת מזו שיש לנו, וגם, ובעיקר, שנגלה שאנחנו מסכימים על הרבה יותר משנדמה לנו. בינתיים, נסו את התרגיל בעצמכם, ליד שולחן שישי או בוואטסאפ המשפחתי. ו אם אתם מוכנים לשתף, בבקשה תספרו לי מה גיליתם.
אני מצרף פה קישור לסרטון מאוד יפה שמישהו עשה מהמחקר שלנו. ועוד קישור נוסף להרצאה קצרה שלי על הנושא.
https://www.youtube.com/watch?
https://www.ted.com/talks/dan_